אנו חיים כיום בתחושה אדירה של עושר. הבורסה לא מפסיקה לשבור שיאים. הקניונים עמוסים, המסעדות מלאות, אנשים נוסעים לחופשה בחו״ל מספר פעמים בשנה. אך למרבה הצער, מדובר באשליה אחת גדולה. כל העושר הדמיוני הזה מבוסס על חוב. הדירות שלנו ממושכנות, הרכב המפואר מגיע מליסינג, את החופשה אנחנו מממנים בעזרת הלוואה, ואת החשבון במסעדה משלמים בכרטיס אשראי. רוב האנשים חיים ממשכורת למשכורת, ואם הם חס וחלילה יפוטרו מן העבודה, אין להם במה להחזיר את כל ההלוואות שהם נטלו. זוהי אינה בעיה רק של משקי הבית. גם התאגידים שעבורם אנו עובדים, וגם הממשלה בכבודה ובעצמה נמצאים עמוק בחובות. יחס החוב לתוצר של כל ממשלות המערב עולה כיום על 100%, ואין להן שום דרך להשיב את החוב הזה אי פעם.
הכל בסדר, אומרים לנו הכלכלנים, אין צורך להשיב את החוב. כל עוד שהממשלה והתאגידים מסוגלים לשלם עליו את הריבית, אין כאן שום בעיה. אבל החוב עכשיו כה גדול, שממשלות ותאגידים ברחבי העולם מתקשים לעמוד אפילו בתשלומי הריבית. קחו לדוגמה את ממשלת ארה״ב, אשר החוב שלה מתקרב בימים אלו ל-40 טריליון דולר. בעקבות עליית הריבית במשק, תשלומי הריבית על החוב הלאומי של ארה״ב טיפסו ל-1.2 טריליון דולר בשנה. זהו כעת סעיף התקציב השלישי בגודלו, אחרי ביטוח לאומי ושירותי בריאות. אף על פי כן, היא לא מפסיקה לבזבז, והגרעון שלה עומד על כשני טריליון דולר בשנה. אם המצב הזה ימשך, היא תפשוט את הרגל. למה זה צריך לעניין אתכם, אתם שואלים? ובכן, משום שרוב הרזרבות של מדינת ישראל מושקעות באגרות חוב אמריקאיות. אם ממשלת ארה״ב תפשוט את הרגל, גם ממשלת ישראל תפשוט את הרגל, ואתם תאבדו חלק ניכר מחסכונות הפנסיה שלכם, משום שגם הם מושקעים באגרות חוב ממשלתיות.
כאן העניינים מסתבכים. ממשלות בימינו בדרך כלל אינן פושטות את הרגל, משום שיש להן בנק מרכזי, אשר מסוגל ליצור כסף יש מאין, ובאופן זה לחלץ את הממשלה. קוראים לתהליך הזה בשם המפוצץ ״הקלה כמותית״. אולם מדובר בסך הכל בהדפסה של כסף, אשר מגדילה את היצע המטבע במחזור ומפחיתה את הערך שלו. זוהי מדיניות מאוד מסוכנת, אשר מייצרת אינפלציה, שוחקת את המשכורות שלנו ומייקרת את עלות המחייה. הבנק המרכזי של ארה״ב נקט במדיניות זו לראשונה לאחר המשבר הכלכלי העולמי של שנת 2008. במשך שנים ארוכות הוא נהג להדפיס עשרות מיליארדי דולרים מדי חודש, ולהשתמש בהם על מנת לרכוש אגרות חוב מגובות משכנתה ואגרות חוב ממשלתיות. הביקוש המוגבר לאגרות חוב אלו דחף את רמות הריבית כלפי מטה, ואפשר לכולם לקחת יותר ויותר חוב.
בזמנו, הדבר לא גרם לאינפלציה, משום שהשוק העולמי היה שרוי במיתון, והכסף החדש אשר הודפס לא זרם לשוק הסחורות. במקום זאת, הוא זרם לשווקים הפיננסיים, כגון שוק המניות ושוק האג״ח, וניפח שם בועות בממדים היסטוריים. הדבר יצר בקרב קובעי המדיניות ביטחון עצמי, כביכול הם יכולים להדפיס כסף ללא הגבלה, מבלי שיהיו לכך השלכות שליליות. רק לאחר התפרצות מגיפת הקורונה בשנת 2020 התברר עד כמה הם טעו. על מנת להתמודד עם נזקי המגיפה, ולממן את ההשבתה היזומה של המשק, הפדרל רזרב הדפיס לא פחות מ-5 טריליון דולרים. אך היות והכסף הזה חולק ישירות לאזרחים, והיות והם השתמשו בו על מנת לרכוש מוצרי צריכה, הדבר הוביל להתפרצות אינפלציונית איומה. שיעור האינפלציה בארה״ב טיפס עד לשיא של 9.1%, ונעצר רק לאחר שהבנק המרכזי לחץ בחוזקה על הבלמים, העלה את הריבית והפסיק להגדיל את המאזן שלו. כך הגענו למצב הנוכחי, שבו לכולם יש יותר מדי חוב, והריבית עליו גבוהה מדי מכדי שנוכל לעמוד בתשלומים השוטפים. זאת היתה מלכודת חובות, שמפניה התרעתי כבר אז, בבלוג שלי ״מבוא לקלקלה״. הן הממשלות, הן התאגידים והן משקי הבית נכנסו אליה בטפשות ובשאננות.
אז מה עכשיו? עכשיו מתקרב הרגע שבו נצטרך לשלם על טעויות העבר. הממשלות כורעות תחת נטל החוב. הציבור מסרב לממן את הגרעונות שלהן, והביקוש לאגרות חוב דועך. הן מתחננות בפני הבנקים המרכזיים שיחלצו אותן, יפחיתו את הריבית במשק ויחדשו את תוכניות ההקלה הכמותית. רק באופן כזה, הן טוענות, נימנע ממשבר חובות והכלכלה תוכל להמשיך ולהתגלגל הלאה. אבל הבנקים המרכזיים חוששים לעשות זאת. רק לאחרונה הם הצליחו לדכא את האינפלציה אשר החלה בשנת 2021. אם הם יפחיתו את הריבית כמו שהממשלות מבקשות, האינפלציה עלולה להתפרץ מחדש, ועלות המחיה שלנו תזנק. זו הסיבה האמיתית בגללה מחיר הזהב המריא במהלך השנתיים האחרונות, מ-2000 דולר לאונקיה ועד למעלה מ-5000 דולר לאונקיה. ציבור המשקיעים רוכש זהב משום שהוא חושש מפני גל נוסף של אינפלציה, אשר ישחוק את הערך של חסכונותיו. הזהב הוא נכס נדיר, אשר אותו לא ניתן להדפיס יש מאין. יש לו היסטוריה מוניטרית בת אלפי שנים, ובנוסף הוא נהנה גם מביקוש תעשייתי קבוע. מסיבות אלו הוא חסין באופן טבעי מפני אינפלציה, ובעיתות משבר מהווה אלטרנטיבה לאגרות חוב ממשלתיות. יש לנו סיבות טובות להאמין שמגמה זו תימשך, וכי בשנים הקרובות מחיר הזהב יוסיף לטפס.
כאמור, הבנקים המרכזיים עוד לא החליטו מה לעשות. אבל אם תשאלו אותי, הם יעדיפו לתת לאינפלציה להתגבר, מאשר להניח לממשלות לפשוט את הרגל. משבר חובות הוא תסריט גרוע, אשר יכניס את המשק למיתון עמוק, קצת כמו השפל הגדול של שנות ה-30. הוא יוביל לאבטלה חסרת תקדים, יכפה עלינו לרדת ברמת החיים ויכאיב לנו במשך שנים ארוכות. אולם האלטרנטיבה אינה טובה יותר! במידה והפדרל רזרב יפחית את הריבית וישוב להדפיס כסף כמו בשנת 2009, האינפלציה עלולה לצאת מכלל שליטה. במקרה כזה, אנו עלולים להיקלע למה שמכונה ״היפראינפלציה״ – התמוטטות מהירה בערכו של המטבע, אשר תמחק את ערכם של החסכונות שלנו, ותרושש אותנו לחלוטין!
כלכלנים נוהגים להתייחס לכך כאל תסריט דמיוני, אשר אינו יכול להתרחש בכלכלות מערביות מפותחות, כמו זו של ארה״ב. אך זהו כלל אינו נכון. מקרה מפורסם של היפראינפלציה התרחש בשנות העשרים בגרמניה, מדינה מערבית אשר היתה מפותחת ומתקדמת יחסית לאותם הימים. לאחר שהפסידה במלחמת העולם הראשונה, נדרשה גרמניה לשלם פיצויים למדינות ההסכמה. על מנת לממן זאת, הבנק המרכזי שלה הדפיס כמות עצומה של שטרות נייר. כתוצאה מכך, ערכו של המארק הגרמני התמוטט, עד שהפך לחסר כל ערך. מארק אחד של זהב, אשר עם תום מלחמת העולם הראשונה היה שווה ערך למארק אחד מנייר, טיפס בערכו עד לטריליון מארק מנייר. מחזות אבסורדיים נראו ברחובות העיר ברלין, כמו אנשים אשר נשאו עימם מריצות עמוסות בשטרות על מנת לרכוש מוצרים בסיסיים, או ילדים ששיחקו בערימות של שטרות חסרי ערך. הדבר הוביל לעוני ולאומללות עצומה בקרב אותם גרמנים אשר איבדו את כל חסכונותיהם. הכעס והתסכול אשר משבר זה יצר היוו את הקרקע הרעילה שעליה צמח המשטר השטני ביותר בתולדות האנושות – המשטר הנאצי.
קשה לדמיין שדבר דומה לכך יתרחש בארה״ב של ימינו. ארה״ב הרי לא הפסידה במלחמת עולם, ואינה נדרשת לשלם פיצויים למדינות אחרות. אך בכל זאת ישנם קווי דימיון בין שני המקרים. הדולר אינו מגובה בזהב מאז שנת 1971, וההיצע שלו גדל בקצב מסחרר. למחוקקים בקונגרס אין שמץ של אחריות פיסקלית, והם מתנהלים בבזבזנות משוועת. האינפלציה כבר התפרצה, והציבור כבר מבין עד כמה היא מכאיבה לו בכיס. כל שנדרש על מנת שתצא מכלל שליטה הוא שהפדרל רזרב ישוב להדפיס כסף, ויאותת בכך שכלל אין בכוונתו להילחם באינפלציה. כל הדולרים אשר הודפסו בשנים האחרונות עלולים להתחיל ולזרום לשוק הסחורות, מחוללים אינפלציה כמותה מעולם לא חווינו. אם יש לכם חסכונות, אתם חייבים להגן עליהם מפני תרחיש האימים הזה. אינכם חייבים להוציא אותם מהבורסה. כל שנדרש הוא להשקיע בין 5 ל-10 אחוזים מהם בזהב פיזי, ולהתייחס לכך בתור תעודת ביטוח מפני אינפלציה קיצונית. צרו עימי קשר עוד היום ואדריך אתכם כיצד לעשות זאת, באופן הבטוח, הזול והיעיל ביותר שקיים במדינת ישראל.
אזהרה: הכותבים באתר זה אינם בעלי רישיון לייעוץ השקעות, והתכנים המופיעים בו אינם מהווים ייעוץ השקעות. בטרם שתבצעו פעולה כלשהי בחשבונכם, הנכם מתבקשים לפנות לייעוץ השקעות מקצועי, אשר מתחשב במצבכם הכלכלי ובנסיבות חייכם הפרטיות. למידע נוסף אנא עיינו בתנאי השימוש.
תור זהב 