לאיזה נכס היו את הביצועים הטובים ביותר מתחילת המאה ה-21? למדד ה-S&P500 או לזהב? זאת נשמעת כמו שאלה קלה. מדד ה-S&P500 מכיל את מניותיהן של החברות הגדולות והמצליחות ביותר בארה״ב, אשר נמצאות בחזית הטכנולוגיה ויש להן את המוצרים המתקדמים ביותר בעולם. התשואה של מדד זה בוודאי טובה יותר מזו של מתכת אינרטית, שאינה מייצגת שום פעילות כלכלית. אך למרבה הפלא התשובה הנכונה היא דווקא זהב. מאז שנת 2000 מדד ה-S&P500 טיפס בכ-400%, בעוד שמחיר הזהב המריא בלא פחות מ-1,400%. התשובה אינה משתנה גם כאשר מביאים בחשבון את תשואת הדיבידנד של המניות, או את העלויות הכרוכות באחזקת זהב, כגון איחסון וביטוח. בכל אופן שבו משווים בין שני הנכסים הללו, הזהב הוא המנצח. איך זה יכול להיות? מה יש במתכת היקרה הזו, שגורם למחירה לטפס? מדוע גם לכם כדאי להחזיק כיום בזהב?
ערכו הרב של הזהב נובע מכך שהוא אחד היסודות הנדירים ביותר ביקום. מדענים סבורים כי הוא נוצר בעת התנגשות של שני כוכבי ניוטרון. זהו אירוע קוסמי אלים, אשר מניב לחץ וטמפרטורה גבוהים פי כמה מאשר בליבה של השמש. מדובר בתנאים כה קיצוניים, שלמין האנושי אין שום יכולת לשחזר במעבדה. תיאורטית, ישנה אפשרות לייצר זהב באופן מלאכותי במאיץ חלקיקים, באמצעות המרה של יסודות כבדים כגון עופרת או כספית. אולם הדבר דורש כמות כה רבה של אנרגיה, ומניב כמות כה קטנה של מתכת, שלא ניתן לבצעו באופן מסחרי. לפיכך, הדרך היחידה להשיג זהב היא לכרות אותו מן האדמה, בתהליך איטי הדורש עבודה מרובה.
בשל כובדו הרב, כל הזהב אשר היה קיים בכדור הארץ בשעה שנוצר כבר שקע לתוך ליבתו. הזהב אשר אותו אנו כורים כיום מקורו באסטרואידים אשר התרסקו על פני כדור הארץ בתקופות מאוחרות יותר. הזהב הוא כה נדיר, עד כי במהלך ההיסטוריה האנושית כולה נכרו ממנו כ-220 אלף טונות בלבד. זוהי כמות כה קטנה, שניתן לאחסן אותה בתוך שלוש בריכות שחייה אולימפיות. לו היינו יוצקים אותה לכדי קוביה, אורך צלעה היה כ-22 מטרים בלבד. לו היינו מחלקים אותה במספר בני האדם על גבי הפלנטה, היו מתקבלים בסך הכל כ-26 גרם זהב לכל אדם.
תכונות נוספות אשר תורמות לערכו הגבוה הן עמידותו הרבה, והיכולת לעבד אותו בקלות. הזהב אינו מחליד כמו ברזל, ולפיכך ניתן לאחסן אותו במשך תקופות ארוכות ללא חשש שיגרם לו נזק. הוא אינו רעיל כמו עופרת או ניקל, ואינו מזיק במגע עם העור. ניתן למתוח אותו לחוטים ארוכים, או לרקע אותו לעלים דקיקים. תכונות אלו עושות אותו מתאים במיוחד לייצור תכשיטים וחפצי אמנות. מסיבה זו בני האדם העריכו אותו כבר בתקופות עתיקות. בעת המודרנית גילינו שיש לו גם מוליכות חשמלית ותרמית גבוהה. לפיכך הוא שימושי מאוד במגוון של תעשיות מתקדמות, כגון תעשיית האלקטרוניקה, התעופה והחלל.
אך ללא ספק, השימוש המרכזי בזהב מאז ומתמיד היה כמטבע בינלאומי, אשר מקובל על סוחרים בכל רחבי העולם. ישנן חמש דרישות אשר סחורה צריכה לעמוד בהן על מנת לשרת ככסף – עמידות, נדירות, ניידות, יכולת חלוקה ויכולת החלפה. כבר בצורתו הטבעית הזהב עומד בארבעת הדרישות הראשונות. עמידותו בפני פגעי הטבע מאפשרת לחסוך באמצעותו לאורך זמן. נדירותו הרבה מבטיחה כי ההיצע שלו יהיה מוגבל ומחירו ישאר יציב. הזהב קל לנשיאה ואין כל קושי להוביל אותו למרחקים ארוכים. נוחות העיבוד שלו מאפשרת לחלק אותו לפיסות קטנות, לשם מתן עודף. מאוחר יותר ניתן להתיך ולאחד אותן למטיל גדול יותר, מבלי לפגוע בערכן.
כאשר הומצאו מטבעות הזהב הראשונים, אשר היו בעלי גודל ודרגת טוהר אחידים, החל הזהב למלא גם את הדרישה החמישית. לראשונה ניתן היה להחליף מטבעות זה בזה, משום שכולם היו שווי ערך. אין זה פלא אם כן כי בכל רחבי העולם העתיק אימצו בני האדם את השיטה המוניטרית המבוססת על מטבעות זהב, וכי היא שימשה אותנו נאמנה במשך אלפי שנים. שיטה זו היתה בתוקף בדרך זו או אחרת עד לשנת 1971, אשר בה נותק הקשר האחרון בין הזהב ובין הדולר האמריקאי. במהלך חמישים השנים האחרונות, לראשונה בהיסטוריה המתועדת, אין ולו מדינה אחת ברחבי העולם אשר המטבע שלה מגובה בזהב. הדבר מאפשר לממשלות לבזבז מעל ומעבר להכנסותיהן ממסים, ולבנקים המרכזיים לממן את הגרעונות הללו באמצעות הדפסת כסף. זוהי הסיבה לכל המשברים הכלכליים אשר חווינו מאז, ולאינפלציה הגבוהה אשר ממנה אנו סובלים כיום.
היות והזהב יקר ערך, אנשים נוטים לשמור עליו. מרבית הזהב אשר נכרה אי פעם נמצא עימנו עד היום, מוגן היטב בכספות של בנק מרכזי או של משפחה עשירה כלשהי. לפיכך כמות הזהב החדש אשר נכרית בכל שנה מן האדמה קטנה מאוד בהשוואה למלאי הקיים, ומהווה בסך הכל תוספת בת פחות מ-2 אחוזים. עובדה זו נוטה לייצב את מחיר הזהב. גם אם לחברות הכרייה תהיה שנה מוצלחת במיוחד והן יצליחו להפיק פי שניים מכל שנה אחרת, הדבר לא ישפיע באופן ניכר על הכמות הכללית הזמינה לרכישה. במובן זה הזהב שונה מסחורות אחרות כגון קפה או חיטה, אשר מחירן עשוי להשתנות באופן קיצוני כתוצאה מן התנאים השוררים בכל שנה ושנה. בשפה המקצועית אנו קוראים לזה ״יחס גבוה בין מלאי ובין תזרים״, וזהו מאפיין של שימוש מוניטרי.
גורם נוסף אשר עוזר לייצב את מחיר הזהב הוא הביקוש התעשייתי הקבוע ממנו הוא נהנה. גם אם מסיבה כלשהי האנושות תחדל להשתמש בזהב לצרכים מוניטריים, הביקוש התעשייתי ישאר בעינו וימנע מהמחיר להתמוטט. הזהב הוא המתכת היחידה אשר בו זמנית מוליכה היטב חשמל, וחסינה בפני קורוזיה. לכן היא הכרחית לשם ייצור מעגלים אלקטרוניים. בכל אחד מן הטלפונים הניידים בהם אנו משתמשים ישנם לדוגמה כ-30 מיליגרם זהב. זוהי כמות זעירה למדי, אולם היא הכרחית לשם תפקודו התקין של המכשיר, ולכן מובטח לנו שהביקוש לזהב לעולם לא יפסק.
שילוב התכונות הללו הופך את הזהב לחסין באופן טבעי מפני אינפלציה. להבדיל משטרות הנייר אשר אותם ניתן להדפיס בקלות, זהב לא ניתן ליצור יש מאין. כאשר היצע הכסף בכלכלה גדל, מחיר הזהב חייב לטפס בהתאם. זה לאו דווקא מתרחש באופן מיידי. לעיתים מחיר הזהב מפגר אחר היצע הכסף במשך שנים ארוכות. אך אם נתאזר בסבלנות, מובטח לנו שבסופו של דבר מחיר הזהב ידביק את היצע הכסף, ויפצה אותנו על אובדן כוח הקנייה של המטבע. בעיתות של אינפלציה גבוהה מומלץ להחזיק בין 10%-20% מתיק ההשקעות בזהב פיזי. מחקרים מוכיחים כי הדבר משפר את התשואה הכוללת של התיק, ומגן עליו מפני השפעות האינפלציה.
גם בהיעדרה של אינפלציה, הזהב הוא אמצעי טוב על מנת להתגונן בפני משברים כלכליים. מה שמשותף לכל סוגי הנכסים שבהם אנו נוהגים להחזיק, הוא שהם תלויים ברצונו הטוב של גורם כלשהו. ערכן של המניות תלוי בביצועיהן של החברות. ערכן של אגרות-החוב תלוי ביכולתו של בעל החוב לשלם במועד. אפילו זמינותו של הכסף המזומן שאנו מחזיקים בחשבון העובר ושב שלנו תלויה ביציבותו של הבנק. אם כל רכושנו מושקע בנכסים אלו, אין לנו שום הגנה מפני משבר כולל במערכת הפיננסית. זהב פיזי הוא הנכס הנזיל היחיד שאותו ניתן להחזיק מחוץ למערכת הבנקאית, ולדעת בביטחון כי יהיה זמין גם בשעת משבר.
מאז שארה״ב ביטלה את ההצמדה של הדולר לזהב, מחירו טיפס פלאים. במהלך שנות השבעים מחיר הזהב זינק פי עשרים, מ-40 דולר לאונקיה עד 800 דולר לאונקיה. הדבר התרחש בד בבד עם אינפלציה גבוהה ודישדוש מתמשך בכלכלה האמריקאית. על מנת להתמודד עם כך, חתמה ממשלת ארה״ב בשנת 1973 על הסכם עם ערב הסעודית, לפיו היא תמכור את הנפט שלה בעבור דולרים בלבד. זהו מקורו של ה״פטרו-דולר״, אשר מייצר ביקוש קבוע לדולר בשווקים הבינלאומיים. אך הדבר לא הספיק על מנת לבלום את האינפלציה, והיא המשיכה לגאות עד שנת 1980. מה שהביס לבסוף את האינפלציה היתה החלטתו של יו״ר הפדרל רזרב דאז פול וולקר להעלות את הריבית במשק עד 20%. היה זה צעד כואב אשר באופן זמני הכניס את כלכלת ארה״ב למיתון, אולם הוא היה הכרחי על מנת למנוע את התמוטטותו של הדולר.
באופן זה האמון בדולר הושב, וכלכלת העולם חזרה לצמוח. מחיר הזהב החל לדעוך בהדרגה, ובין השנים 1980 עד 2000 נסחר סביב 400 דולרים לאונקיה. בשנת 2000 שוב החלה האינפלציה להרים את ראשה. בועת הדוט-קום במניות הטכנולוגיה התפוצצה, ועל מנת להתמודד עם כך הבנק המרכזי בארה״ב שוב הפחית את הריבית. הדבר הביא לזינוק מטאורי במחירי הסחורות, ובראשן הזהב. בין השנים 2000 עד 2008 מחיר הזהב טיפס בכ-300%, וקבע שיא חדש של 1,000 דולרים לאונקיה. או אז החל משבר הסאב-פריים, ומחיר הזהב חווה תיקון כואב יחד עם כל שאר השוק. מחירו שב לטפס בשנת 2009, כאשר הפדרל רזרב השיק לראשונה את תוכנית ההקלה הכמותית, אשר שקולה להדפסת כסף יש מאין. מדיניות זו יצרה בקרב הציבור חשש מפני אינפלציה נוספת, ודחפה את מחיר הזהב עד לשיא של 1,920 דולרים לאונקיה בשנת 2011.
אולם האינפלציה מפניה כולם חששו סירבה להתממש. היות וכלכלת העולם היתה שרויה במיתון, הכסף החדש אשר הודפס לא זרם לשוק הסחורות. במקום זאת, הוא זרם לשווקים הפיננסיים, כגון שוק המניות ושוק האג״ח. בעקבות כך החל ב-2013 תיקון ממושך במחיר הזהב, אשר לקח אותו בהדרגה עד לשפל של 1,050 דולרים לאונקיה. הגאות בשוק המניות, יחד עם הבטחותיו של הבנק המרכזי להעלות בהדרגה את שיעורי הריבית, יצרו בקרב הציבור את הרושם שפניה של ארה״ב מועדות לעבר צמיחה, וכי הזהב אינו נחוץ יותר. ציפיות אלו התבדו בשנת 2020, עם פרוץ מגיפת הקורונה. על מנת להתמודד עם נזקי המגיפה ולממן את ההשבתה היזומה של המשק, הפדרל רזרב הדפיס לא פחות מ-5 טריליון דולר.
אך להבדיל מפעמים הקודמות, הכסף החדש חולק ישירות לידיהם של האזרחים, והם השתמשו בו על מנת לרכוש מוצרי צריכה. כתוצאה מכך, התפרצה האינפלציה בעוצמה שכמותה לא ראינו מזה ארבעים שנה. מחיר הזהב זינק בחדות, והגיע בקיץ 2020 לשיא חדש של 2,070 דולרים לאונקיה. במהלך שנת 2021 הבין הבנק המרכזי את מימדי הטעות אשר עשה, ולחץ בחוזקה על הבלמים. הוא העלה את הריבית באגרסיביות, ובמאמצים רבים הצליח לרסן את שיעור האינפלציה. אך מחיר הזהב לא נעצר. בתחילת 2024 פרץ מן הקונסולידציה שבה היה שרוי והחל לטפס פעם נוספת. בינואר 2026 הגיע המחיר לשיא מרשים של 5,600 דולרים לאונקיה, ומאז הוא שרוי פעם נוספת בתיקון.
רוב הציבור נמצא כיום תחת הרושם שמדובר היה בבועה, אשר למעשה כבר התפוצצה. אך אני סבור שזהו כלל אינו המצב. ממשלת ארה״ב שקועה כיום עמוק בחובות, והגרעונות שלה מרקיעי שחקים. העלאת הריבית ייקרה את תשלומי הריבית על החוב הלאומי ומאיימת לרושש אותה כליל. על מנת להימנע ממשבר חובות, הבנק המרכזי יאלץ לשוב ולהפחית את הריבית. האינפלציה מן הסתם תתפרץ פעם נוספת, ואני חושד כי הפעם הפדרל רזרב כלל לא ינסה להילחם בה. הוא יניח לה להשתולל, משום שחובתו להגן על הממשלה הפדרלית קודמת לחובתו להגן על חסכונותיהם של האזרחים. מחיר הזהב ככל הנראה ישוב לטפס, ובשנים הקרובות יקבע שיאים חדשים. נשוב אם כן לשאלה ששאלנו בתחילת המאמר הזה – כיצד זה שלאורך זמן, מחיר הזהב מצליח להביס את מדדי המניות המובילים? התשובה היא שהגורם המרכזי המניע את מחיריהם של כל הנכסים בימינו אינו צמיחה אלא אינפלציה. זהב הוא נכס המקלט הטוב ביותר שישנו, ולכן בתקופות של אינפלציה יש לו את הביצועים הטובים ביותר.
הדרך הנכונה להשקיע בזהב היא באמצעות רכישת מטבעות או מטילי בוליון פיזיים, ולא באמצעות תעודות סל או קרנות למיניהן. הסיבה לכך היא שקרנות אלו לאו דווקא מחזיקות בזהב הפיזי בעצמן. בעת משבר הן עלולות לפשוט את הרגל, וההשקעה בהן תרד לטימיון. למרבה הצער, במדינת ישראל קשה לייבא זהב למטרת השקעה, ושלטונות המס גובים עליו מכס בגובה המע״מ. עובדה זו מרתיעה אנשים רבים מלהשקיע במתכות יקרות. אך ישנן דרכים חוקיות להימנע מכך, ולהשיג מוצרי בוליון במחיר סביר. כמובן שיש להקפיד ולרכוש אותם ממקור אמין, אשר יתן לכם את השקט הנפשי, שהזהב שלכם מקורי וטהור. צרו עימי קשר עוד היום, ואסביר לכם כיצד באפשרותכם להשקיע בזהב באופן הבטוח, הזול והיעיל ביותר שקיים במדינת ישראל.
אזהרה: הכותבים באתר זה אינם בעלי רישיון לייעוץ השקעות, והתכנים המופיעים בו אינם מהווים ייעוץ השקעות. בטרם שתבצעו פעולה כלשהי בחשבונכם, הנכם מתבקשים לפנות לייעוץ השקעות מקצועי, אשר מתחשב במצבכם הכלכלי ובנסיבות חייכם הפרטיות. למידע נוסף אנא עיינו בתנאי השימוש
תור זהב 