נהוג לומר שהזהב והכסף טובים אך רק להגנה על העושר, ולא ליצירת עושר. בניגוד למניה או לאגרת חוב, אין להם תשואה, ולפיכך איננו יכולים לצפות להתעשר מהם. בתקופות רגילות זה בהחלט נכון, אך אנו איננו חיים בתקופה רגילה. בשנת 2021 האינפלציה התפרצה בעוצמה שכמותה לא ראינו מאז שנות ה-70. רמות החוב הגוברות ברחבי העולם, וחוסר הרצון של פוליטיקאים לרסן אותן, מרמזות שהאינפלציה הזו צפויה רק להחמיר. למעשה, אנו נמצאים בסיכון לחוות היפר-אינפלציה עולמית וקריסה של מטבעות מובילים. אני טוען שבסביבה ספציפית זו, החזקת זהב וכסף אכן יכולה להפוך אתכם ליותר עשירים, ובמאמר זה אסביר מדוע.
חשוב להבין כי האינפלציה איננה משפיעה על כל הנכסים באותו האופן. כלכלנים נוהגים להשתמש במונח "רמת מחירים". הם מתארים את הכסף כאילו הוא מתנהג כמו מים, וזורם באופן שווה לכל המגזרים בכלכלה. כאשר היצע הכסף גדל, הם מצפים לראות את כל המחירים עולים יחדיו. אך זהו אינו תיאור מדוייק של המציאות. למשל, כאשר מחיריהם של מוצרים חיוניים כגון מזון ושכר דירה עולים, הציבור עשוי לקצץ במוצרי מותרות כגון חופשות או בגדי מעצבים. כתוצאה מכך, מחיריהם לא יטפסו באותה המידה, ובמקרים מסוימים הם עשויים אף לרדת.
אני מציע דימוי שונה על מנת לתאר השפעת האינפלציה על הכלכלה. דמיינו לעצמכם כרכרה של מלך, אשר נוסע בדרך כפרית, מלווה על ידי הפמליה שלו. חלק מן המשרתים הולכים ברגל ואחרים רוכבים על סוסים, אך כולם עוקבים אחר המלך שלהם. במטאפורה הזו, הכרכרה מייצגת את קצב האינפלציה, והמשרתים מייצגים את מחירי הסחורות והשירותים השונים. כאשר הכרכרה נוסעת לאיטה, המשרתים אינם מתקשים לעמוד בקצב שלה. חלקם עשויים להוביל את הכרכרה במעט, ואחרים עשויים לפגר במעט. אבל כולם נוסעים כקבוצה. מצב זה מייצג קצב אינפלציה מתון, של 2-4% בשנה.
כעת דמיינו את הכרכרה מאיצה. רוב המשרתים עדיין מסוגלים לעמוד בקצב שלה, אבל חלקם נשארים מאחור. אלה שרוכבים על סוסים דוהרים קדימה, ועוקפים את הכרכרה. המשרתים מתקשים לנוע יחדיו, והמרחק ביניהם גדל. מצב זה מייצג אינפלציה גבוהה, של 10-20% בשנה. בניסיון לשמר את שולי הרווח שלהם, היצרנים מנסים להעלות את מחיריהם בהתאם לקצב האינפלציה. אך חלקם מתקשים לעשות זאת, משום שהציבור כבר לא יכול להרשות לעצמו את המוצרים שלהם. אלה נוטים להיות מוצרי מותרות, שאינם חיוניים להישרדות. המוצרים אשר עוקפים את קצב האינפלציה הם אלה שנהנים מביקוש חזק, והיצרנים שלהם מסוגלים להעלות את מחיריהם במידה ניכרת, מבלי לאבד נתח שוק.
לפתע, הכרכרה יוצאת מכלל שליטה. סוסיה משתוללים, והעגלון לא מצליח לעצור אותם. המשרתים מתפזרים בבהלה. חלקם עדיין רודפים נואשות אחרי הכרכרה. אחרים קורסים בצד הדרך, קצרי נשימה. הרוכבים בחזית נמלטים קדימה, מתוך חשש להידרס. מה שתיארתי זה עתה הוא מצב של היפר-אינפלציה, שבו הציבור מאבד אמון במטבע. במקרה זה, האינפלציה כבר לא מונעת על ידי גידול בהיצע הכסף, אלא על ידי עליה במהירות שלו, כלומר בקצב שבו הוא מחליף ידיים. בניסיון נואש לשמר את ערך החסכונות שלו, הציבור ימיר את המטבע לכל סחורה מוחשית כלשהי. הוא עשוי להתחיל לאגור מזון ומוצרים חיוניים אחרים, מה שישלח את מחיריהם לשמיים. אך כיוון שלמזון יש חיי מדף מוגבלים, אנשים יגלו במהירות את שתי הסחורות המתאימות ביותר לשימור עושר – זהב וכסף.
במטאפורה זו, הזהב והכסף הם זוג הרוכבים המהירים ביותר. בניגוד למשרתים התשושים אשר אינם יכולים לעמוד בקצב של הכרכרה הדוהרת, למחירים שלהם אין גבול. בשעה שרוב הסחורות חוות ירידה בביקוש ככל שמחיריהן מטפסים, עבור הזהב והכסף אפקט זה פועל במהופך – העלייה במחיריהם רק מעודדת את הציבור לקנות יותר מהם. היות וההיצע שלהם מוגבל, ישנו פוטנציאל עצום לעליה במחיריהם. במהלך היפר-אינפלציה, מחיריהן של כל הסחורות נוטים לטפס, אך מחירי הזהב והכסף עולים יותר מכולם. באופן זה בעליהם חווים עלייה בכוח הקנייה שלהם. יש דוגמאות רבות לכך מן ההיסטוריה, כמו למשל בהיפראינפלציה שהתרחשה במהלך המהפכה הצרפתית.
בין השנים 1790 ל-1795, שטרות הנייר אשר הנהיגו שלטונות המהפכה איבדו במהירות את ערכם. כתוצאה מכך, מחיר הביצים בצרפת עלה פי 20. מחיר הפחם עלה פי 28, מחיר הנעליים עלה פי 40, מחיר הנרות והסבון עלה פי 44, מחיר שיבולת השועל עלה פי 55, מחיר הכרוב עלה פי 68, מחיר הסוכר עלה פי 69, מחיר הקמח עלה פי 112, ולבסוף – מחיר העץ להסקה עלה פי 125. אבל העלייה בערכם של הזהב והכסף האפילה על כולם. היות והם שימשו ככסף באותה תקופה, לא היה להם "מחיר" במובן המסורתי של המילה. אולם אנו יכולים לבדוק את שער החליפין לפני ואחרי התקופה הזו. מטבע כסף מסוג ״אקו״, אשר היה שווה 6 פרנקים לפני המהפכה, נסחר ב-1796 תמורת 1,500 פרנקים של נייר, מה שמרמז על עליית מחיר של פי 250. מטבע זהב מסוג ״לואי ד'אור״, שהיה שווה 25 פרנקים לפני המהפכה, נסחר תמורת 7,200 פרנקים של נייר, מה שמייצג עלייה של לא פחות מפי 288!
במהלך היפר-אינפלציה זו, רבים איבדו את כל הונם, ונאלצו לראות כיצד מחיריהם של מוצרים יומיומיים מטפסים באופן דרמטי. אך אלו שהחזיקו את חסכונותיהם במטבעות זהב וכסף הפכו למעשה לעשירים יותר. לאחר המהפכה, הזהב קנה פי שניים יותר עץ, פי שניים וחצי יותר קמח, פי ארבע יותר סוכר, פי חמש יותר שיבולת שועל, פי שש יותר סבון, פי שבע יותר נעליים, ולא פחות מפי ארבע עשרה יותר ביצים. ללא ספק, החיים בצרפת בתקופה הסוערת הזו היו קשים ומסוכנים. אולם עבור אלו ששרדו את המהפכה, החזקת זהב וכסף הפכה את החיים להרבה יותר קלים. הם הצליחו להאכיל את משפחותיהם בזמן שאחרים רעבו, וכשהסדר שב סוף סוף על כנו, היה ברשותם די הון על מנת לפתוח עסקים חדשים ולהמשיך בחייהם.
כיום אנו שוב חיים בתקופה מסוכנת, אשר מאיימת לכלות את החסכונות שלנו. הפעם, לזהב ולכסף יש פוטנציאל גדול אף יותר לעלות במחיר, משום שאנשים כה מעטים משקיעים בהם, ומפני שהפעם המשבר צפוי להתרחש ברמה עולמית ולא רק ברמה המקומית. השקיעו בזהב וכסף פיזיים, על מנת להגן על עצמכם מפני הבאות.
אזהרה: הכותבים באתר זה אינם בעלי רישיון לייעוץ השקעות, והתכנים המופיעים בו אינם מהווים ייעוץ השקעות. בטרם שתבצעו פעולה כלשהי בחשבונכם, הנכם מתבקשים לפנות לייעוץ השקעות מקצועי, אשר מתחשב במצבכם הכלכלי ובנסיבות חייכם הפרטיות. למידע נוסף אנא עיינו בתנאי השימוש.
תור זהב 