בשנת 2009 הושק הביטקוין, המטבע הקריפטוגרפי הראשון. בזכות טכנולוגיית הבלוקצ׳יין, ניתן היה לראשונה ליצור נכס ווירטואלי, אשר אינו ניתן לזיוף או להעתקה. ההבטחה של תומכי הביטקוין היתה כי מדובר ב״זהב דיגיטלי״, אשר ההיצע שלו מוגבל בדיוק כמו הזהב הפיזי, ובנוסף נהנה מיתרונות אחרים, כגון היכולת להעביר אותו מרחקים עצומים כהרף עין, או להסתיר אותו מעיניהם של השלטונות. מחירו הגואה של הביטקוין אישר לכאורה את הטענה שהוא עדיף על פני הזהב, וכי הוא מספק הגנה טובה יותר מפני האינפלציה. ממחיר של סנטים בודדים, מחירו טיפס בהדרגה עד לשיא של 126,000 דולר בשנת 2025, מזרים עושר עצום לכיסיהם של הרוכשים המוקדמים.
אך לביטקוין ישנו פגם מהותי אשר מעטים מודעים לקיומו, ושביום מן הימים עלול לחסל אותו. אינני מתייחס כעת לתלות שלו ברשת האינטרנט, או אפילו לאפשרות שההצפנה שלו תיפרץ. הפגם שעליו אני מדבר הרבה יותר בסיסי – הביטקוין איננו סחורה, ואין לו שימושים תעשייתיים. מדוע זה כה חשוב? ובכן, על מנת לשמש ככסף, נכס חייב שיהיה לו ביקוש תעשייתי. כדי להבין זאת עליכם לדמיין נדנדה, אשר מצד אחד שלה נמצא הביקוש המוניטרי, ומצידה השני נמצא הביקוש התעשייתי. בתקופות בהן הביקוש המוניטרי גובר, מחירו של הנכס עולה, ומכריח את הצרכן התעשייתי לצמצם את הביקוש שלו. בתקופות שבהן הביקוש המוניטרי דועך, מחירו של הנכס יורד, מה שמעודד את הביקוש התעשייתי. באופן זה השניים מאזנים זה את זה, ומייצבים את המחיר.
זה בדיוק מה שקרה למחיר הזהב במהלך ההיסטוריה האנושית. בתקופות בהן נעשה בו שימוש מוניטרי נרחב, יצרני התכשיטים נאלצו להשתמש בו בחסכנות, או להחליף אותו במתכות זולות יותר. לעומת זאת, בתקופות בהן השימוש המוניטרי פחת, יצרני התכשיטים ניצלו את המחיר הנמוך והגבירו את השימוש בו. הם הרי לא התעניינו בו בגלל המחיר, אלא בגלל תכונותיו הפיזיות כגון המראה היפה והנוצץ שלו, עמידותו הרבה, נוחות העיבוד שלו וכן הלאה. לפיכך הם המשיכו לקנות אותו גם כאשר מחירו נפל. אפשר לומר שהם העניקו למחיר ״רצפה״, ולא איפשרו לו ליפול מתחתיה. באופן זה הזהב לא סבל מתנודות קיצוניות במחירו, וניתן היה להשקיע בו ביתר ביטחון. כיום, משתמשים בזהב לא רק לייצור תכשיטים, אלא גם בתעשיות האלקטרוניקה, התעופה והחלל. הודות לכך ״רצפת המחיר״ שלו נעשתה גדולה ואיתנה יותר.
אך לביטקוין אין ביקוש תעשייתי! בכל פעם שמחירו צונח מסיבה כלשהי, אין בהכרח מי שיכנס לשוק ויבלום את המפולת. לכן מחירו כה תנודתי. התנודתיות הזו לא פחתה גם כאשר נסחר עבור למעלה ממאה אלף דולר ליחידה, וכנראה שהיא תישאר גבוהה לנצח. מסיבה זו כמעט ואין שימוש בביטקוין לצרכי מסחר יומיומי. בפרק הזמן אשר נדרש על מנת לסלוק תשלום כלשהו, מחירו עלול להשתנות באופן משמעותי, מה שמעמיד את הסוחרים בסכנה של הפסד. השימוש העיקרי בביטקוין הוא לצרכי ספקולציה ותו לא. במידה והוא יקלע למפולת חמורה, כזו אשר תפחיד את ציבור המשקיעים באמת ובתמים, הדבר עלול להביא את סופו.
אין זה מקרה שתופעת הביטקוין התרחשה בד בבד עם מדיניות הריבית האפסית וההקלה הכמותית של הבנקים המרכזיים. מדיניות זו הזרימה לשווקים נזילות כה רבה, שעודדה את היווצרותן של בועות ספקולטיביות. הביטקוין ושאר המטבעות הקריפטוגרפיים שקמו בעקבותיו הם כנראה הביטוי האולטימטיבי לכך, משום שלהבדיל ממניות או אגרות חוב למיניהן, מדובר בנכסים ספקולטיביים לחלוטין אשר לא עומדת מאחוריהם פעילות כלכלית כלשהי. במהלך 2025, לאחר שמחיר הזהב החל סוף סוף לטפס, מחיר הביטקוין נכנס לתיקון משמעותי. בעיני, גם זו אינה מקריות. חלק ניכר מן הציבור נרתע מנכסים דיגיטליים, ומעדיף נכסים פיזיים שניתן לגעת בהם. היות ומחיר הזהב פעם נוספת שובר שיאים, אין להם צורך בתחליף הדיגיטלי והם מעדיפים את הזהב האמיתי.
זיכרו, המטרה האמיתית של הזהב היא להוות נכס מקלט מפני משברים. הדבר כולל גם תרחישי קיצון כגון מלחמה או אסון טבע, אשר במהלכם עלולים לחול שיבושים באספקת החשמל או האינטרנט. בסיטואציה שכזו מטבעות קריפטוגרפיים לא יהיו זמינים, ורק נכסים מוחשיים כגון זהב וכסף יתפקדו כרגיל. לפיכך אין טעם להתייחס לביטקוין כנכס לשעת משבר. רק מתכות יקרות, אשר הוכיחו את ערכן במשך אלפי שנים, ראויות לתואר הזה.
אזהרה: הכותבים באתר זה אינם בעלי רישיון לייעוץ השקעות, והתכנים המופיעים בו אינם מהווים ייעוץ השקעות. בטרם שתבצעו פעולה כלשהי בחשבונכם, הנכם מתבקשים לפנות לייעוץ השקעות מקצועי, אשר מתחשב במצבכם הכלכלי ובנסיבות חייכם הפרטיות. למידע נוסף אנא עיינו בתנאי השימוש.
תור זהב 