על אינפלציה ואנטישמיות

לאחר תום מלחמת העולם הראשונה, כפו מדינות ההסכמה על גרמניה חוזה כניעה משפיל, אשר כלל דרישה לשלם פיצויי עתק על הנזק שנגרם להן במהלך המלחמה. על מנת לעמוד בתשלומים הללו, הבנק המרכזי של גרמניה החל להדפיס כסף יש מאין. הדבר הוביל לאינפלציה גבוהה ולהתמוטטות המארק הגרמני ב-1923. רוב הציבור איבד את כל הונו, והכעס והתסכול היו עצומים. סביר להניח שהיתה לכך תרומה רבה להתגברות האנטישמיות בגרמניה, ובסופו של דבר לעליית התנועה הנאצית לשילטון. האדם הממוצע אינו מקשר בין מדיניות הממשלה והבנק המרכזי ובין עליית המחירים בסופרמרקט. הוא רואה כיצד המשכורת שלו מאבדת מערכה והחסכונות שלו נשחקים, אך אינו מבין מדוע. לפיכך קל לשכנע אותו שזוהי קונספירציה מרושעת של היהודים. לצערנו, ההסבר השיקרי והפשטני הזה קוסם לאנשים רבים.

ההיפר-אינפלציה ברפובליקת ווימאר ללא ספק תרמה לעליית הנאצים לשילטון

שורשיה של תיאוריית הקונספירציה הזו עתיקים מאוד. במהלך ימי הביניים, אסרה הכנסיה הקתולית על מאמיניה להלוות בריבית. במקביל, בארצות רבות נאסר על יהודים להחזיק באדמה ולעבד אותה. עקב כך קהילות יהודיות באירופה נטו לעסוק במסחר ובבנקאות, ולא בחקלאות. כך נולד המיתוס של היהודי החמדן, אשר מלווה בריבית לחקלאי הנוצרי ומנצל אותו. לאורך השנים, שונאי היהודים השתמשו במיתוס הזה על מנת להפיץ את משנתם. כל משבר כלכלי היווה עילה להאשמת היהודים. הדבר שירת גם את השלטונות, משום שסיפק להם ״שעיר לעזאזל״, והסיט מהם את האחריות.

המיתוס של היהודי החמדן טופח לאורך מאות בשנים – הסוחר מוונציה, מאת שייקספיר

גם בימינו אנו רואים התגברות של האנטישמיות ברחבי העולם על רקע של אינפלציה גבוהה. ארה״ב אמנם לא הפסידה במלחמת עולם ואינה נדרשת לשלם פיצויים לאיש. אך ממש כמו הבנק המרכזי של גרמניה, היא החלה לאחר המשבר הפיננסי של 2008 להדפיס דולרים יש מאין, במטרה לחלץ את הבנקים הכושלים ולעודד את הצמיחה. הדבר לא גרם לאינפלציה באופן מיידי. במשך תקופה ארוכה המערכת הפיננסית ״ספגה״ את הדולרים הללו. הם לא הגיעו אל שוק הסחורות ולפיכך לא גרמו לעליית מחירים. לכן נוצר הרושם המוטעה בקרב קובעי המדיניות, כאילו הדפסת כסף אינה מזיקה, והם יכולים להמשיך ולהיעזר בה כאוות נפשם.

אך עם פרוץ מגיפת הקורונה, המצב השתנה. הפדרל רזרב הדפיס לא פחות מ-5 טריליון דולרים על מנת לסייע לממשלת ארה״ב להתמודד עם נזקי המגיפה, ולשלם קצבאות לכל העובדים אשר הושבתו. היות והאזרחים שקיבלו את הכסף הזה השתמשו בו על מנת לרכוש מוצרי צריכה, זה הוביל באופן מיידי לעליית מחירים ולהתפרצות האינפלציה. ברגע שבו הבין הבנק המרכזי את גודל טעותו הוא לחץ בחוזקה על בלמים, העלה את הריבית, ואף צימצם במקצת את המאזן שלו. באופן זה הוא קיווה ״לספוג״ את הנזילות העודפת ולעצור את האינפלציה. כרגע, כולם נמצאים תחת הרושם שמאמצים אלו הצליחו, וכי האינפלציה מאחורינו. אך למרבה הצער, זה כנראה אינו נכון.

הניסיון ההיסטורי מלמד כי האינפלציה היא תופעה ארוכת טווח. כך למשל, האינפלציה בארה״ב של שנות ה-70 החלה למעשה ב-1965, ונמשכה 15 שנה, עד 1980. מרגע שהאינפלציה מתחילה, קשה מאוד לעצור אותה, והיא צפויה ללוות אותנו במשך שנים ארוכות. כמו כן, האינפלציה נוטה להגיע בגלים. לדוגמה, במהלך שנות ה-70 חווינו שלושה גלים של אינפלציה. הגל הראשון אמנם כבר מאחורינו, אך סביר להניח שהגל השני נמצא בפתח. המלחמה באיראן והזינוק במחיר הנפט אשר החל בעקבותיה הם אלו אשר צפויים להוביל לגל הבא של האינפלציה.

בן ברננקי, יו״ר הפדרל רזרב בזמן המשבר הפיננסי של 2008

היות והאינפלציה צפויה להימשך, חוששני שגם שנאת היהודים ברחבי העולם תימשך. הנוכחות הבולטת של יהודים, הן בצמרת של וול-סטריט והן בהנהגת הפדרל רזרב, מזינה את תיאוריות הקונספירציה למיניהן. כבר בשנת 2008 התרוצצו ברשת האינטרנט האשמות כלפי יו״ר הפדרל רזרב היהודי בן ברננקי, כביכול הוא מדפיס דולרים על מנת לגרום לאינפלציה ולרושש את ארה״ב. כמובן שאין קשר בין מדיניות ההקלה הכמותית ובין זהותו היהודית של יו״ר הפד. הרי הבנק המרכזי של יפן הנהיג מדיניות דומה במשך שנים ארוכות, מבלי שאף יהודי יעמוד בראשו. אך שנאת יהודים היא בלתי-רציונלית מטבעה, ואינה מושפעת מטיעונים הגיוניים. אם אז היתה זו תופעה זניחה אשר מגיעה מן השוליים של החברה האמריקאית, כיום היא התרחבה ומצאה לה אחיזה במרכז. ישנו ציבור גדול בארה״ב, הן בימין והן בשמאל, אשר מאשים את היהודים בכל צרותיו. מפני נזקיה הכלכליים של האינפלציה ניתן להתגונן באמצעות השקעה במתכות יקרות, אולם מפני נזקיה החברתיים אין כל דרך להתגונן. המיטב שביכולתנו לעשות הוא לדרוש מן הבנקים המרכזיים לחדול ממדיניות אינפלציונית.

הנכם מוזמנים לצפות בראיון שנתתי בנושא זה לערוץ TOV:


אזהרה: הכותבים באתר זה אינם בעלי רישיון לייעוץ השקעות, והתכנים המופיעים בו אינם מהווים ייעוץ השקעות. בטרם שתבצעו פעולה כלשהי בחשבונכם, הנכם מתבקשים לפנות לייעוץ השקעות מקצועי, אשר מתחשב במצבכם הכלכלי ובנסיבות חייכם הפרטיות. למידע נוסף אנא עיינו בתנאי השימוש